עיקרי הדין הצבאי

סמכויותיה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) כלפי חיילי צה"ל מקבילים לסמכויות של משטרת ישראל כלפי אזרחי המדינה. מעבר לזאת, החוק מעניק לגוף זה סמכויות כלפי אזרחים שנמצאים במתקן צבאי או המפריעים לפעילות צבאית.

בדומה למשטרת ישראל, מצ"ח חייבת להקפיד על זכויות האדם ולפעול בלא חריגה מסמכויותיה. לעיתים, במהלך שיחותיהם עם הנחקרים, השוטרים הצבאיים מרחיבים שלא כדין את סמכויותיהם –ובכך מרמים את הנחקרים בנוגע לזכויות המגיעות להם.

חשוד שנמצא בחקירה משטרתית אינו חייב להשיב לשאלות החוקרים. עם זאת, השמירה על זכות השתיקה איננה בהכרח הצעד הנבון, שכן לעיתים יהיה בכך כדי לפגוע משמעותית בקו ההגנה העתידי.

במקרה של מעצר בעת החקירה, המשטרה חייבת לאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דין בעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים. מקום שאין נתונים למעצר, המשטרה אינה חייבת לאפשר זאת לחשוד בעת גביית עדותו. חשובה ההיוועצות בעורך דין במהלך העדות, ובמידת האפשר אף לפני גבייתה – שכן זו עשויה לשנות באופן משמעותי את כיוון החקירה ולמצות את כל האפשרויות למניעת האישום, ההרשעה והרישום הפלילי.

בישראל עבירות סמים מוסדרות ברובן בפקודת הסמים המסוכנים משנת 1973. החוק המדובר מונה שורה ארוכה של עבירות סמים, כשהעונשים המרביים בגינם נעים בין 3 ל-20 שנות מאסר. העבירות הנפוצות ביותר הן שימוש, החזקה, סחר ותיווך. עבירות סמים בצבא מטופלות בענישה חמורה ביותר.

חשד מבוסס בשימוש ללא היתר בסמים, לא כל שכן עבירות סמים חמורות יותר, גורר ברוב המקרים מעצר, משפט פלילי בבית דין צבאי, מאסר בכלא צבאי ורישום פלילי במשטרת ישראל. לעיתים הליכים אלה מתבססים על עדותו של החשוד ועל דגימת שתן שמתקבלת ממנו באופן בלתי חוקי. מצד שני, סירוב למסור דגימת שתן בתגובה לדרישת החוקרים מהווה אף הוא עבירה הכרוכה במאסר וברישום פלילי.

לפני מסירת העדות ומתן הדגימה, חשוב לקבל מידע מלא בעניין סמכויותיה של מצ"ח ובדבר זכויות הנחקר, תוך התייחסות לכל מקרה באופן ספציפי. פנייה במועד הנכון אל עורך דין שעוסק בדיני צבא, פותחת אפשרויות רבות למניעת מעצר, אישום, הרשעה ורישום פלילי, להקלה בעונש ובמידת הצורך למחיקת הרישום הפלילי מוקדם ככל הניתן.

זוהי עבירה צבאית פלילית, המעוגנת בסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, שזו לשונו: "חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים".

הרשעה בעבירת משחק בנשק בבית דין צבאי גוררת רישום פלילי במשטרת ישראל, על כל המשתמע מכך. עבירה מסוג זה מתייחסת למצבים שונים: החזקת נשק או הפעלתו בניגוד להוראות הבטיחות, כגון כיוון נשק לעבר אדם כאיום ממשי או כ"משחק". גם ירי בנשק שאינו תואם את הוראות הפתיחה באש, נחשב לשימוש לא הולם בנשק.

העונש המרבי על עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק הוא 3 שנות מאסר בלא הוכחת פגיעה כלשהי. מי ששיחק בנשק וגרם לפגיעה ברכוש או בגוף, צפוי לעונש בהתאם לעבירה המיוחסת: עבירת הריגה, גרימת מוות ברשלנות, פציעה ועוד.

כמעט כל מקרה של משחק בנשק מחייב את מפקדו של החייל בדיווח למצ"ח, באופן שאינו מאפשר שיפוט עצמאי בתוך היחידה. רוב המקרים של שימוש בלתי הולם בנשק, שהסתיימו בפציעת אדם או אפילו היוו סכנה, מגיעים לשיפוט פלילי בבתי דין צבאיים. במקרים רבים השיפוט מתבצע בשעה שהנאשם שוהה בכלא, במעצר עד תום ההליכים המשפטיים, דהיינו מתחילת החקירה ועד לסיום המשפט.

מקרים לדוגמה:

• קצין מילואים הורשע, בין השאר, בשימוש בלתי חוקי בנשק שבא לידי ביטוי בשני אירועי ירי כלפי מעלה. במקרה אחד ירה כ-20 כדורים כשהנשק היה במצב "אוטומט", וזאת בעקבות בעיות משמעת שהתעוררו במהלך מילוי תפקידו כמפקד תורן. בית הדין הצבאי לערעורים פסק כי הירי בשני האירועים היה לא רק בלתי מוסמך, אלא גם ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים, למרות שכוון לאוויר; וכך נפסק בשל ירי במצב "אוטומט".
  
  בית הדין דחה את טענת ההגנה, לפיה המערער מוסמך היה לירות באוויר כדי להזעיק את כיתת הכוננות, ופסק כי המערער לא ירה בנשק בעקבות סכנה מוחשית כלשהי. בית הדין הדגיש כי פתיחה באש מותרת אך ורק במצב של "סכנת חיים", וכאמצעי יחיד ואחרון לשם הגנה עצמית, או כאמצעי יחיד ואחרון שנשאר כדי למנוע פשע (או כדי למנוע בריחתו של אדם שביצע פשע).
  
  
• בתיק אחר פסק בית הדין הצבאי לערעורים, כי הקביעה הבסיסית שהמערער הפנה ביודעין נשקו לעבר המתלוננת – די בה כדי להוכיח יסודות העבירה.
  
  
• מקרה נוסף עוסק במפקד שירה באוויר, כדי להביע את מורת רוחו לאחר שהבחין כי אחד מחיילי הגדוד מטיל מימיו מאחורי המקלחות במחנה היחידה. נפסק כי מעשה זה הוא בבחינת אי-נקיטת אמצעי זהירות נאותים, נוכח סיכון של פגיעה באדם או ברכוש. בנסיבות אלה קמה "חזקת רשלנות", והיורה הוא הנושא בנטל השמטת הבסיס מתחת לקיומה של חזקה זו.

לשאלה מהו נשק, פסק בית הדין הצבאי לערעורים כי מדובר בנשק במובנו הרחב. כך למשל, זביל של טיל "לאו", בין שיש בו טיל אותה שעה ובין שאין בו, נכנס להגדרות "נשק" שבסעיף 1 לחש"ץ. כל גוף הממולא חומר נפץ, ונועד לשימוש בקרב או באימונים, נכלל בהגדרת תחמושת.

כידוע, החוק בישראל מחייב את אזרחי המדינה לשירות בכוחות הביטחון, כאשר אי-התייצבות לשירות צבאי על-פי קריאה כדין מהווה עבירה פלילית. אם כך, נשאלת השאלה – מהי קריאה כדין לשירות צבאי?

אופן קריאה לשירות
חוק שירות ביטחון מאפשר לרשויות הצבא לקרוא אדם לשירות באמצעות צו קריאה אישי או צו קריאה כללי. צו קריאה אישי מתייחס לרשויות הצבא הקוראות אזרח לשירות באמצעות צו קריאה אישי. זהו צו המופנה לאדם ספציפי, הנשלח אליו בדואר רגיל או בדואר רשום. לגבי צו קריאה אישי, חשוב לבדוק האם הוצא ונחתם כדין.

צו קריאה כללי נועד למנוע פספוסים של הצבא, הנובעים מחוסרים ברישום במשרד הפנים. צו זה הקובע דרך נוספת לחייב אדם להתייצב לשירות: צו קריאה כללי. זהו צו שיש לו מעמד של חקיקת משנה, והוא מחייב את כל מי שנולד בין התאריכים המפורטים בו (כ- 18 שנה בטרם הוצאת הצו), להתייצב לשירות סדיר. צו זה מתפרסם בקובץ "רשומות", שם מתפרסמת כל החקיקה של מדינת ישראל, וכן על לוחות המודעות ובעיתונים. יש לזכור, שאדם שלא קיבל צו קריאה אישי לשירות סדיר, מחויב בשירות מכוח הצו הכללי.

מגבלות קריאה לשירות סדיר
חוק שירות ביטחון קובע כי רשויות הצבא רשאיות לחייב אדם להתחיל בשירות סדיר תוך 24 חודשים ממועד הגיעו לגיל 18. אם מדובר בעולה חדש, ניתן לקרוא לו לשירות סדיר תוך 24 חודשים אך לא פחות מ- 6 חודשים ממועד העלייה. אם מדובר באדם שאושרה לו דחיית שירות – ניתן לחייבו להתחיל בשירות סדיר תוך 12 חודשים מתום תקופת הדחייה.

עם זאת, החוק מקזז מהתקופות הנ"ל את התקופות הבאות:

• תקופה שחלפה עקב אי-מילוי חובה על פי דין – לרבות אי-התייצבות לרישום או לבדיקות או סירוב להיבדק או להשלים בדיקה
• תקופה שחלפה עקב טיפול בבקשתו של האדם
• תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה האדם מחוץ לישראל
• תקופה שחלפה מאז שנקבעה לאדם אי-כשירות זמנית לשירות

זאת ועוד, רשויות הצבא רשאיות לחרוג מהמגבלות המפורטות לעיל ב-12 חודשים, אולם תקופת החריגה תופחת מתקופת שירות החובה. כך, למשל, אדם המחויב ב-3 שנות שירות, אם גויס לשירות בחריגה של 10 חודשים מהתקופות הנקובות לעיל – הרי שעל הרשות להוציא לו צו לשנתיים וחודשיים בלבד.

מה אם לא התקבל הצו?
החוק קובע כי צו הקריאה מחייב את האדם מהרגע שהגיע לידיעתו. עם זאת, כדי לקדם את הטענה "לא ידעתי", החוק קובע כי "אי-ידיעה אינה פוטרת". דהיינו, אדם נחשב למי שהיה מודע לצו, בכל אחד מהמקרים הבאים:

• אם הצו פורסם בקובץ רשומות.
• אם הצו נמסר לו או לאחד מבני משפחתו מעל גיל 18 הגר עמו.
• אם הצו נשלח בדואר רשום לכתובת המופיעה ברישומי משרד הפנים (כך לגבי שירות סדיר), או לכתובת שדווחה לרשויות הצבא (כך לגבי שירות מילואים).
• אם הצו פורסם ברדיו / בטלוויזיה / בלוחות המודעות של רשות מקומית.
• אם הצו פורסם בשני עיתונים יומיים.

פנייה במועד הנכון אל עורך דין לדיני צבא חשובה לצורך מיצוי כל האפשרויות ולמניעת מעצר, אישום, הרשעה ורישום פלילי ולהקלה בעונש. כמו כן, מעורבותו של עורך דין בשלב מוקדם תאפשר מחיקה של רישום פלילי מוקדם ככל הניתן.

החוק בישראל מחייב את אזרחי המדינה לשרת בכוחות הביטחון. חובת השירות הסדיר מעוגנת בחוק שירות ביטחון משנת 1986. לפי חוק זה, רשויות הצבא רשאיות לקרוא לשירות סדיר לכל אזרח ישראלי או תושב קבע מגיל 18 עד גיל 29 (לגברים) או עד גיל 26 (לנשים). בנוסף לכך, מטיל החוק חובת התייצבות לבדיקות רפואיות לשם בחינת התאמתו של האדם לשירות. עם זאת, חלק מהאזרחים פטורים משירות החובה לפי חוק זה.

אי-התייצבות לשירות סדיר או מילואים על-פי צו קריאה חוקי מהווה עבירה פלילית. העבירה הנפוצה בתחום זה היא היעדר מהשירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. עונש מקסימלי בגין עבירה זו הוא 3 שנות מאסר, כשהרשעה בעבירה זו בבית דין צבאי כרוכה ברישום פלילי במשטרת ישראל. מחיקת הרישום הפלילי בדרך הרגילה מתאפשרת כעבור 17 שנה ולאחר ריצוי העונש. עם זאת, בנסיבות המתאימות ובניהול נכון של התיק, ניתן להמיר את סעיף האישום לסעיף שאינו נושא רישום פלילי, וכן להקדים את מחיקת הרישום הפלילי אם נרשם.

אדם החייב בשירות צבאי ונמצא בחו"ל ייחשב לעריק, גם אם הוא בן להורים שירדו עם כל המשפחה מהארץ. מוסדות שיפוט בישראל מוסמכים לשפוט אותו בגין עבירת היעדרות משירות צבאי. אדם כזה צפוי להיעצר עם הגעתו לארץ ולהישפט במוסדות שיפוט צבאיים, אלא אם כן הוא יסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא.

חובת שירות מילואים
חובת שירות המילואים מעוגנת בחוק שירות ביטחון משנת 1986 ובחוק שירות מילואים משנת 2008. לפי חוקים אלה, גבר שאינו קצין חייב בשירות מילואים עד גיל 40. גבר שהוא קצין חייב בשירות מילואים עד גיל 45. גבר שהוא בעל אחד המקצועות הצבאיים, המפורטים בצו מיוחד מאת שר הביטחון, חייב בשירות מילואים עד גיל 49.

שחרור משירות ביטחון
במקרים שיובאו להלן, קובע החוק זכאות לשחרור משירות ביטחון:

• שחרור נשים הרות ואימהות – אישה בהיריון ואישה שהיא אם לילד, זכאיות לפטור משירות ביטחון (סדיר ומילואים).
• שחרור נשים נשואות – אישה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
• שחרור נשים דתיות – אישה שהוכיחה כי מטעמי מצפון או דת אינה יכולה לשרת בצבא, פטורה מחובת אותו שירות.
• שחרור בחורי ישיבה – החוק המוכר כ"חוק טל", פוטר למעשה משירות הביטחון בחורי ישיבות ש"תורתם היא אומנותם".
• שחרור מסיבות רפואיות – ועדה צבאית רפואית פוטרת משירות ביטחון את אלה שאינם מתאימים לשירות מסיבות רפואיות (כולל סיבות פסיכיאטריות).
• שחרור בשל התנהגות רעה וחמורה – מפקד המיט"ב (בקו"ם) פוטר משירות ביטחון את אלה שביצעו שורה של עבירות, לרוב עבירות פליליות. מערך "גחל"ת", הפועל בתוך בתי הכלא הצבאיים, רשאי להמליץ למפקד המיט"ב על מתן פטור לעריקים מסיבה זו.
• שחרור בשל אי-התאמה כללית – פטור נדיר משירות ביטחון, שנמצא בגדר סמכותו של מפקד המיט"ב.

ההחלטות של רשויות הצבא בנוגע לשחרור משירות ביטחון ניתנות ערעור ולעיון מחודש. יש להדגיש כי השחרור משירות הביטחון אינו אוטומטי, ועל מבקש הפטור להציג את הסיבה ואת ההוכחה לפטור משירות צבאי. כמו כן, השחרור מהשירות אינו פוטר באופן אוטומטי מהעונש בגין עריקות ובגין עבירות צבאיות נוספות. עוד יודגש כי מסירת ידיעות כוזבות לשם קבלת הפטור, אם תוכח, מהווה עבירה פלילית שעונשה המרבי הוא עד 5 שנות מאסר, ואף היא כרוכה ברישום פלילי.

פנייה במועד הנכון אל עורך דין לדיני צבא, חשובה לצורך מיצוי כל האפשרויות לשחרור מהצבא, באופן מושכל ובמועד הנכון.

בתי הדין הצבאיים מחזיקים ברוב הסמכויות של בתי המשפט האזרחיים, לרבות השתת עונש מקסימום, כולל מאסר עולם, עשרות שנות מאסר, פסילת רישיון נהיגה ועוד. כמו כן, בידיהם של השופטים הצבאיים סמכויות מיוחדות מכוח חוק השיפוט הצבאי.

בתי הדין הצבאיים ממוקמים בחיפה (בי"ד צפון ובי"ד חיל הים), ביפו (בי"ד מרכז, מטכ"ל, עורף וחיל האוויר) וליד קריית מלאכי (בי"ד דרום וזרוע יבשה). פסק דין של בית דין צבאי מחוזי ניתן לערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים, הממוקם בקריה שבתל-אביב. במקרים מיוחדים, פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון של המדינה.

מניעה ומחיקה של הרישום הפלילי
הרשעתם של בתי דין צבאיים לרוב גוררת אחריה רישום פלילי, המופיע במאגרי משטרת ישראל בתום ריצוי העונש ואף לאחר תום השירות הצבאי. תקופת הרישום הפלילי המינימלית אורכת 17 שנים, במהלכן פרטי הרישום הפלילי מועברים לגופים ציבוריים שונים, ובכך הרישום הפלילי מונע קבלה של קשת רחבה של משרות ורישיונות. הרישום הפלילי יכול להפריע בקבלת עבודה באבטחה, בהוצאת רישיון למונית, בהשגת ויזה לקנדה ולארה"ב ובכל מקרה בו נדרשת תעודת יושר, המבטיחה העדר של רישום פלילי. מחיקת הרישום הפלילי כרוכה בפניה אל נשיא המדינה דרך הערכאות המתאימות.

הרישום הפלילי מלווה את כלל ההרשעות הפליליות בבתי המשפט במדינה וכן את רוב ההרשעות של בתי הדין הצבאיים, אפילו בעבירות בעלות אופי צבאי, כגון נפקדות ועריקות. עם זאת, בחוק השיפוט הצבאי מצויים מספר סעיפים כלליים, כגון סעיף 129 – התנהגות מבישה, אשר אינם נושאים רישום פלילי. התיקון לחוק השיפוט הצבאי, שנכנס לתוקף בסוף שנת 2011, יצר רישום פלילי מופחת בשורה של עבירות צבאיות ובתנאים מסוימים, כשגם השגתה של ההפחתה תלויה בניהול נכון של התיק.

פנייה לעורך דין לדיני צבא במועד הנכון חשובה לצורך מיצוי כל האפשרויות למניעת מעצר, אישום, הרשעה ורישום פלילי ולהקלה בעונש. כמו כן, עורך הדין מטפל במחיקת הרישום הפלילי מוקדם ככל הניתן.

חיילים המואשמים בעבירות קלות מובאים לשיפוט משמעתי ביחידה צבאית או בכלא צבאי. השיפוט המשמעתי מועבר על-ידי קצינים מדרגת סגן ומעלה, וסמכויותיהם תלויים בדרגה שלהם.

הסמכות המקסימלית בשיפוט משמעתי בגין עבירה אחת היא 30 ימי מחבוש. ניהול השיפוט המשמעתי הוא תהליך מורכב, וניתן לערער עליו (לעיתים בהגבלת זמן) בפני ערכאות שונות. פגמים בהליך יכולים להביא לביטול ההרשעה והעונש.

חייל שנשפט ונענש בשיפוט משמעתי, זכאי לקבל עותק מטופס התלונה ולהיוועץ במומחה. ראוי להיוועץ בעורך דין לעניינים צבאיים, וזאת לפני תחילת השיפוט המשמעתי, לקבלת ייעוץ בדבר התנהלות נכונה בעת ההליך.